הפתגם “על טעם וריח אין להתווכח” מזכיר לנו שלכל אדם יש טעם אישי משלו ואין אמת נחרצת. ובכן בכל מה שקשור לאינטרנט זה לא בדיוק נכון. לא סתם רבים מאתרי האינטרנט נראים במבנה שלהם דומים. הלוגו (סמליל יש לומר בעברית) נמצא כמעט תמיד בפינה הימנית/שמאלית עליונה, בצידו פרטי הקשר והקישורים החשובים ומתחתיו תפריט ושאר המרכיבים של האתר.
המסכים הקטנים של מכשירי הסלולר (עיצוב רספוניבי ) משאירים מעט מאד פיקסלים למתן אפקט עיצובי , העיצובים בפלטפורמות אחרות כמו פייסבוק ויו-טיוב מוגבלים על יד הפלטפורמה שמשאירה למעצב מעט מאד “משחק” . שלא לדבר שבעומס המידע והאינפורמציה העיצוב בכלל מתמודד על תשומת הלב.
כל אחד רוצה שהאתר שלו, הדף שלו, הערוץ יו-טיוב שלו …יהיו הכי מיוחדים והכי מעוצבים. אבל צריך לזכור שאנחנו מעצבי את הדברים עבור אנשים אחרים , אנשים שגולשים באינטרנט כל הזמן ורגילים לראות כמעט בכל אתרי המכירות את סימון עגלת הקניות באותו מקום, כמעט בכל דפי הפייסבוק את התמונה ללא טקסט כתוב עליה ובכמעט כל אתרי התדמית הרקע יהיה לבן.
כן הרגל הוא גם חלק מהעניין – באינטרנט התעקשות שלא במקום עשויה להיות כבדת משקל בהיבטים של גלישה, שהיה באתר, המרות אחוזי נטישה ועוד
נקודה נוספת היא ממשק המשתמש או חווית המשתמש – אלו מודדים התנהגות של רוב רובם של האנשים או הגולשים על פי קהל היעד ומכאן מסיקים מסקנות ומתאימים את העיצוב כך שיתאים לרוב המסיבי של הגולשים.
